כל שקורה הוא עבורנו ולא לנו

בשעות הבוקר המוקדמות או כשיש לי כמה דקות 'מתות'

אני שב ומעיין בכל מה שכתבתי ומשנן לעצמי שיעורים שאולי הספקתי לשכוח.

התובנות הללו עוזרות לי להתמודד עם רגעים מאתגרים,

לצמוח ולהתפתח ומזכירות לי איך להתאמן על החיים

ולקום כל פעם מחדש עם אנרגיה חזקה יותר ועם הפנים קדימה.

אתמול בבוקר למדתי שיעור חדש מחברה טובה שלי, מתאמנת ותיקה.

משפט חדש שעורר בי השראה.. וזה מייד נכנס לפנקס שלי.

ידעתי שזה לא הגיע סתם כך, הרי לא כל משפט נכנס לאותו פנקס.

ממש אחרי כמה שעות לקראת ערב, המשפט קיבל את מקומו המתאים.

שיחת טלפון שמאוד ריגשה אותי אישרה לי שלכל דרך יפה ככל שתהיה יש גם נקודת סיום,
אותה נקודה יכולה להיות גם התחלה חדשה ויכולה גם לסמן שהגיע הזמן לכוון גם את המפרש שלי אל מחוזות חדשים.

"כשיורדות טיפות הגשם הן פוגשות את האדמה שאוספת אותן למסלולו של נחל גדול. אם רוצים,
אפשר לאסוף את הגשם בדלי ולשאת אותו במעלה הגבעה ולשמור עליהן קרוב,
אבל הנטייה הטבעית של המים ושל הנחל היא לזרום לכיוון אותה נקודה שבה הטיפות יפגשו לבסוף את הים"

…לרוב המצבים בחיים יש נטייה – כיוון שאליו הדברים רוצים לזרום.
אנחנו יכולים לבחור ללכת נגד הזרם (בדיוק כפי שאנו יכולים לבחור לשאת מים במעלה הגבעה),
אבל התוצאות נוטות להיות טובות יותר כאשר נמצא דרך לזרום עם זרם המצב ולקבל את חוקי החיים.

"כל טיפות המים פוגשות בדרכן הרבה סלעים, מכשולים ואתגרים רבים.
הנחל מתווה להן את המסלול שמסמן להן את הכיוון הנכון, להן. ככל שהנחל נע בין השדות,
הוא נעשה גדול ומפותח עם יותר טיפות שהצטרפו וזה נפלא.
הנחל מבין שבמהלך הדרך חלק מהטיפות יתאדו, חלקן יזרמו אל נחלים אחרים ולבסוף אותן טיפות שנותרו תגענה אל הים הגדול".

גם הנחל, מבין שגם הוא עצמו מתקרב אל יומו שבו הוא הופך לאוקיינוס גדול ואולי הגיעה העת וזה עוד סימן לדברים שיבואו לטובה.

הרי לים נגיע בכל מקרה, לפחות כל מי שדרכו מכוונת מטרה. אז למה שלא נהנה מהזרימה?
תיהנו מהדרך, מהשמש, מהשקיעה, מהירח, מהציפורים, מהעצים היפים שבדרך. תתאמנו ותטעמו כל רגע בחיים".

אז לכן, "כל שקורה לא במקרה – חייב שיקרה כפי שקורה".
התובנה זו מלמדת אותי לקבל, לאסוף, להוביל ולזרום ביחד מבלי להתנגד לכוחות חיצוניים אלא לאמץ אותם אלי.

באותה יחידת מאמץ שהשקעתי כל חיי, עכשיו אותה אנרגיה תנותב למקומות בהם התוצאות מוכפלות.